מי אני לגנות אדם אחר, כשגם בהליכתי יש פגם?
בלב שקט חבוי כאב שהעין לא רואה.
מי אני לגנות אדם אחר? ה׳, אחריך אלך.
אהיה שומר אחי ואלמד אמנות הריפוי.
לפצועים ולעייפים אראה לב רך.
אהיה שומר אחי ה׳, אחריך אלך.
- סוזן אוונס מקלאוד (Susan Evans McCloud)


אודות
כשרק סיימתי את לימודי האמנות, עשיתי את אחד הצעדים הראשונים שלי אל העולם האמיתי של האמנות, והצטרפתי לגלריה שיתופית מקומית.
מצאתי שם תחושת חברות עם האמנים האחרים, ובמיוחד עם אישה מבוגרת יותר, שאיתה ביליתי לא מעט זמן ליד הקופה. יום אחד היא קנתה שרשרת שהכנתי, עם ציור של ילדה עם מסכה. היא התרגשה מאוד — לא רק כדי לתמוך בי, אלא כי משהו ביצירה הזאת נגע בה. כשהיא החזיקה אותה ושאלה: "מה הסיפור מאחורי זה?"
קפאתי במקום. האמת היא שציירתי אותה פשוט כי חשבתי שהיא יפה. ניסיתי להסביר, אבל באותו רגע הבנתי שאכזבתי אותה.
הרגע הזה נשאר איתי. הבנתי עד כמה אנשים כמהים למשמעות ולחיבור דרך אמנות. מאז, שמתי לעצמי למטרה ליצור עבודות שמגיעות מהלב, מתוך התבוננות וכוונה.
התקווה שלי היא שהאמנות שלי תדבר אל מי שנושאים עליהם את משאות החיים — שתיתן רגע של הרמה, תזכורת לכך שגם בתוך קושי, יופי ומשמעות יכולים להתקיים יחד.
השיעור ההוא מהגלריה היה אחד מני רבים שעיצבו את הדרך שבה אני ניגשת לאמנות היום. זה לא רק ליצור משהו יפה להתבונן בו, אלא ליצור חיבור אמיתי ומשמעותי עם אחרים.
תודה שאתם כאן. זה אומר לי יותר ממה שאפשר לתאר.
– מנדי
